תוכן

ב) ואז יוצאין שאר הכ"ב אותיות מזווג זה, כי אחע"ה הם מ"ן דנוקבא, שהוא בגרון, גי' פ"ד. וגיכ"ק, אותיות החיך, מ"ד, ומתחברים יחד אחע"ה וגיכ"ק, ואז יוצאין תחלה אותיות הלשון דטלנ"ת, שהוא בחי' הדעת, הנקרא לשון. אח"כ יוצאין אותיות השיניים, שהם זסשר"ץ, והם ה"ג מנצפ"ך. אח"כ יוצאין אותיות שפתיים, שהוא יותר חיצוניות והם בומ"ף. ואלו הג' מוצאות, של: שיניים, ולשון, ושפתיים, הם ג' שמות יה"ו, ששלשתן גי' ס"ג, כמו השורש שממנו יצאו, שהוא פנימית רוחא של הפה, כנ"ל, והם במלוי יודין ואל"ף. ונשאר בחי' א' בתוך הפה, והשאר יוצא לחוץ, בסוד הבל היוצא מן הפה דא"א, והוא אור המקיף. והרי נרמז השורש של הפה בפנים, שהוא ס"ג, ושם אהי"ה.